כיצד נראת הפרעת קשב אצל פעוטות וילדי הגן

לא פעם פונים אלי הורים לפעוטות,

התוהים האם התנהגות ילדיהם מעידה על האפשרות שיש להם הפרעת קשב.

נתחיל בכך לרוב התינוקות יש שפע של אנרגיה,

הם מדברים בצורה מוגזמת, קופצים מפעילות אחת לאחרת

ודעתם יכולה להיות מוסחת בקלות.

לעיתים הם מגלים חוסר סבלנות לפעילות ממושכת ומייללים על דברים שבעינינו נראים כלא ממש חשובים.

כל הסמינים האלה יכולים להעיד על הפרעת קשב, אבל לא בהכרח.

אם כן, מתי נתחיל לבחון האם הסימנים הללו הם סימני התפתחות תקינים או סימני קשב?

למעשה, איך הורים יכולים לזהות דגלים אדומים של הפרעות קשב?

אצל חלק מהתינוקות  אפשר לזהות סימנים של הפרעת קשב כבל בגיל הינקות,

אולם חשוב  לזכור שאבחנה פורמלית לא ניתן לעשות לפני גיל ארבע (וברוב המקרים הייתי מחכה גם מעבר ).

כהורים על מה עלינו לשים לב? מה יכול לעורר אצלנו חשד ומתי יתכן ויש סיבה לבדוק?

סימנים מוקדמים של הפרעות קשב וריכוז אצל תינוקות

יגיעו לרוב בדמות: שינה גרועה, קשיי בתזונה, בכי מתמשך ולא תמיד ברור מקורו

ובעיקר חוסר יכולת בויסות רגשי והתנהגותי.

בניגוד לילדים, שאצלם קל להבחין בהתנהגויות של חוסר שקט תנועתיות יתר ותגובות מוקצנות,

אצל תינוקות התמונה קצת יותר מורכבת. רוב התינוקות הם פעלתניים במיוחד,

הם זקוקים פחות לשינה ובדרך כלל הוריהם ומטפליהם מותשים, בטח בשנים הראשונות.

התנהגות המצביעה על חוסר שקט ופעלתנות יתר אינה בהכרח סימן ההיכר של הפרעת קשב אצל פעוטות,

אלא סימנים לקושי בוויסות רגשי והתנהגותי יכולים להעיד על אפשרות להפרעת קשב.

סימנים מוקדמים של הפרעת קשב ובקרב פעוטות: חוסר ויסות רגשי   

התגובות הרגשיות אצל פעוטות עם קשיי וויסות  נראית שונה לרוב,

הם מגיבים בצורה מאוד אגרסיבית לפעולה שנתפסת בעיניהם כשלילית מהסביבה,

למשל, כשלוקחים מהם משהו או כשמפסיקים אותם באמצע משחק (כי הגיע הזמן)

הם יכולים להגיב בתוקפנות ולהתפרץ בצורה לא מותאמת ביחס לסיטואציה.

פעוטות עם קשיי וויסות רגשי\התנהגותי נוטים להיות מתוסכלים בקלות, ומצוברחים.

הם עשויים לשהות בכעס למשך זמן ארוך יותר  אפילו מדברים קטנים ביותר,

פעמים רבות הם מתקשים במעברים ומגיבים לכל שינוי בקיצוניות מוגזמת.

למשל, בפעוטון או בגן הילדים הם עשויים להתבכיין

כשהם נדרשים לחכות בתור לפעילות שהיו רוצים לעשות עכשיו וזאת בניגוד לילדים האחרים

אשר יעברו לפעילות אחרת. הם יכולים לשכב על הארץ לצרוח, לדחוף ולעתים לגרום לילדים האחרים לוותר להם.

הוריהם יקבלו הרבה יותר שיחות טלפון מצוות הגן כתוצאה מהתנהגות הלא מותאמת,

מהתפרצויות זעם, מחוסר יכולת להתנהל עם סיפוקים לא ממומשים וכד'…

למה זה קורה? בגלל חוסר היכולת שלהם לווסת רגשות ובהתאם לכך תגובות.

כל רגש מגיע בעוצמה מוקצנת ולא תמיד תאומת את הסיטואציה,

הם ישמחו בצורה מוגזמת כמו שהם יכעסו או יהיו מתוסכלים בדרך הזו.

אז מה אפשר לעשות?

יש חשיבות מכרעת להתחיל בהתערבות מוקדמת ככל האפשר.

פעוטות  שמגלים חוסר ויסות רגשי נמצאים בקבוצת סיכון וככל שהתפרצויות הכעס שלהם חמורות יותר,

כך הסימפטומים שלהם להפרעת קשב נוטים להיות חמורים יותר.

כהורים, חשוב שנדע להכיר ולזהות את סימני האזהרה המוקדמים,

וזאת כדי להתחיל ולעזור לילדים במהירות האפשרית.

רצוי מאוד שאם עולה חשש להתחיל לנהל רשומות לגבי  התנהגויות ומצבים המעלים בכם דאגה.

חשוב לדעת שתינוקות מראים יכולת ויסות רגישית תוך חודשים מיום היוולדם.

לדוגמא, תינוקות לומדים מהר מאוד להסיט את מבטם מדברים שמרגיזים אותם

להרגיע את עצמם ולשלוט בכעסם. ממחקרים שבחנו תרחשי בדיעבד

אצל ילדים שאובחנו כלוקים בהפרעת קשב מתגלה כי הם לא הצליחו לגבור על התסכול ולווסת עצמכם כתינוקות.

בתהליך התפתחותי תקין עם המעבר לגיל הרך והתפתחות היכולת השפתית של התינוקות,

בדרך כלל נוצרת היכולות לווסת טוב יותר את רגשותיהם ולהתחיל להגיב לסיטואציות

בגמישות ובדרכים מתאימות מבחינה חברתית. אולם אצל ילדים עם הפרעת קשב,

ניתן לראות ברור את הקושי  בניהול מצבים מאתגרים ובהפחת מצוקותיהם.

לרוב הם לא יכולים להתמודד עם רגשות שליליים ביעילות ולהמשיך לפרוק (מילולית או פיזית),

ולהפגין תוקפנות או לעסוק בהתנהגויות הימנעות יותר כדי לנסות ולווסת את עצמם.

מערכות הרגש שלנו מתפתחות מוקדם יותר ממערכות הבקרה שלנו,

וכן גם האזור במוח העוסק בעיבוד רגשי,

כל אלה  מתקדמים מתפתחים מהר יותר מהאזורים העוסקים בעיבוד קוגניטיבי,

פירוש הדבר הוא שעלינו להתחיל לתמוך בילדינו על ידי פיתוח השליטה והוויסות הרגשי מוקדם כל האפשר.

מרכיב ההדרכה ההורית  בטיפול בהתנהגות הוא קריטי

מכיוון שהתנהגויות של הורים משפיעות על כישורי ויסות הרגשי של ילדים מגיל צעיר.

במה נתחיל?

 ללמוד על הפרעת קשב

ידע מהווה כוח, לכן חשוב ללמוד על מהי הפרעת קשב

כיצד פועל מוחם של ילדים עם הפרעת קשב,

מדוע הם מגיבים ופועלים ובמיוחד למה הם זקוקים מכם כהורים.

 יוצרים קשרים חזקים.

כל הילדים זקוקים לקשרים חזקים וטובים עם ההורים,

אצל ילדים עם הפרעת קשב זה ענין קריטי.

החשיבות של קשר עם ההורים והמטפלים הוא זה שיכול לעשות את ההבדל ולתרום לוויסות וללמידה מותאמת.

הורה שמשדר לילד שלו שהוא יכול לסמוך עליו ושביחד נעבור הכל

משרה תחושה של ביטחון אצל הילד ואצל עם ילדים עם הפרעת קשב זה קריטי.

להקרין שליטה ורוגע

חשוב לזכור שלנו, ההורים יש תפקיד משמעותי בפיצתוח כישורי הוויסות הרגשי וההתנהגותי אצל ילדים.

כשכהורים אנו מגיבים ברוגע, משדרים שליטה על הסיטואציה ומשמשים מודל לחקוי

הן בשיח והן בההתנגות כך הם יכולו להתמודד טוב יותר.

צרו מרחב כדי לאפשר להם לדבר/לבכות ולהביע את מה שקורה להם.

אל תתקמצנו במגע, חבקו אותם, שדרו להם שאתם איתם. כל הזמן ובכל מצב.

זכרו, כשאנחנו אומרים לילד,  מה אתה בוכה, זה לא כואב, אנחנו מבטלים ברגע את התחושה שלו.

במקום זה הכירו בכאב, תנו לו מרחב לדבר על זה והציעו לו פיתרונות למזער את הכאב.

ילדים מגיבים בצורה ריגשית גם בכדי להישמע.

כשאנחנו יוצרים את המרחב הזה לילדים שלנו, הם מרגישים בטוחים, נשמעים ומובנים.

הצגת אמפתיה תעזור לפתח את האמפתיה שלהם והם ילמדו שהם לא צריכים להגיב בדרכים רגשיות מדי.

התנהגויות חיוביות

למרות שזה אולי לא נראה ככה, הילדים שלכם שומרים על קור רוח כל הזמן

אנחנו פשוט לוקחים את המקרים האלה כמובנים מאליו.

נצלו את הזמנים האלה על ידי הפגנת הערכה לעשיית עצם הדברים שאנחנו רוצים שהם יעשו,

כמו שימוש במילים שלהם לעזרה או אמירה שהם מתוסכלים (לעומת צעקות ובועטות).

ליצור הזדמנויות להצלחה

זה לא מספיק לדבר עם ילדים על הכללים והציפיות שלנו לגבי תגובותיו .

ובכל זאת, לעתים קרובות זה כל מה שאנחנו עושים.

אנו אומרים להם מה צפוי מהם ושולחים אותם לשחק ואז אנחנו נרגשים כשהם צורחים 30 שניות לאחר מכן.

זכרו: פיתוח שליטה עצמית לוקח זמן רב, לכן נסו ליצור מצבים

שבהם הילד או הילדה יחוו הצלחה ואז עליכם לחזק ולהעצים אותם.