"הרגע העליתי עוד תמונה לאינסטוש?"
מעטים ההורים אשר יודעים מה מתרחש במדיה חברתית מאחורי מסך הטלפון החכם של המתבגרים. יתכן וכבר הבנתם כי עבור המתבגרים פייסבוק וטוויטר מיושנים, ואילו אינסטגרם וסנאפצ'אט מככבים. אך האם אתם יודעים מהי הסיבה? פרטיות. עבורנו משמעות הפרטיות היא לשמור מידע לעצמנו. עבור המתבגרים, המשמעות היא לשמור על כל מה שמעלים למרחבי הרשת זמין לחברים ועוקבים, ונסתר מעיניים מבוגרות חטטניות.
בטיחות במדיה חברתית כלי הנשק נמצא אצל כל ילד
עבור מתבגרים עם הפרעת קשב, המדיה החברתית היא מקום בו האימפולסיבית עשויה להוביל לפעולות לא רצויות. השימוש באפליקציות מקצר לגמרי את זמני השהות בין המחשבה לתגובה.
עבור מתבגרים עם הפרעת קשב חשיבה לפני פעולה היא קריטית, ואי מודעות ופזיזות במדיה החברתית עשויות להסתיים רע מאוד.
בניגוד לפייסבוק וטוויטר, בסנאפצ'אט הכל מהיר ורגעי. תמונות, הודעות וסרטונים נשלחים ונעלמים לאחר זמן מוגדר (1-10 שניות) וניתנים לצפייה באופן חד פעמי.
רגע של שיקול דעת שגוי אמור להתקיים לרגע אחד בלבד. זו הסיבה שסנאפצ'אט ידועה גם כ"אפליקציה לשליחת עירום".
בני נוער עשויים לתאר להוריהם את האפליקציה ככלי לתקשורת במדיה חברתית בלבד, אך ידוע שכלפחות 80% מחבריהם בתיכון מחליפים בינם תמונות חשופות בסנאפצ'אט.
תמונות סנאפצ'אט אמורות להעלם, אך יש ששומרים אותן כצילומי מסך. האפליקציה שונתה כך שתזהה ותתריע כשנעשה צילום מסך, אך כיום כבר ישנן אפליקציות שייעודן למנוע את הזיהוי וההתרעה. כך נותר בעינו הסיכון שבחשיפה.
פלטפורמות "נסתרות"
קיימות משום שמתבגרים, ובמיוחד מתבגרות, כבר מודעות לכך שישנו "זיכרון" דיגיטלי.
במקום להגביל את העלאת הפוסטים, בני נוער רבים מחזיקים מספר חשבונות. לאינסטגרם הציבורי הם יעלו תכנים משפחתיים, מבית הספר, בילויים ועוד.
בניגוד לאינסטגרם הציבורי, האינסטגרם ה"מזוייף"(finstagram) זמין רק בקבלת הזמנה ובדרך כלל מתחת לרדאר ההורים. עוקבי הפינסטה' אמורים לשמור על פרטיות מעלה הפוסטים, שכוללים תכני מתבגרים על חרדותיהם, קשייהם, מיניותם ובילויים.
מתבגרים רבים מחזיקים פינסטה' נוסף, שעשוי לכלול תמונות עירום גלוי או מרומז שלהם ופתוח "רק" לחבריהם הקרובים, אשר משתפים תכנים דומים, מגיבים ואינם אמורים "להוציא" תכנים מהקבוצה ללא הסכמת מי שהעלה אותם.
שוחחו על חוקים ברשת
הניסיון להגביל את חשיפת המתבגרים לפלטפורמות המדיה החברתית מועד לכישלון. מומלץ לקיים איתם דיאלוג לגבי שימוש אתי במדיה החברתית כאשר מתחילים שימוש בטכנולוגיה חדשה, ולהמשיך ולשוחח לאורך הזמן. החטא ההרסני במדיה החברתית הוא הפרת ההסכמה של הזולת. ניתן לשוחח מדוע אין להעלות או לשתף תכנים חושפניים, ויש להדגיש כי לעולם אין להפעיל לחץ על מישהו אחר לעשות זאת. הבהירו והזכירו למתבגרים את הנזק שהם עשויים לגרום לזולת ולעצמם.
שיקול דעת מוטעה
כל מתבגר עשוי לשגות בשיקול דעתו, אך אלו עם הפרעת הקשב מועדים לכך במיוחד.
כולנו מכירים סיפורים על נוער ששיתפו תמונות עירום (אפילו מרומז) ומישהו הפיץ צילומי מסך, או שיתף את דבריהם שלא בהקשרם.
על מתבגרים ובמיוחד אלו עם הפרעת קשב להבין כיצד יש להשתמש במדיה החברתית, וכן ברגע האמת, כיצד לבחור ולפעול בהתאם לכללים אלו.
על הדיאלוג להיות קבוע משום שהלמידה מצטברת והדרגתית. נהלו שיחות של כדרך אגב על מנת להבהיר להם כי אתם בעניינים ומודעים למתרחש בסנאפצ'אט.
כמובן הבהירו את דעתכם בענין שיתוף התכנים הללו. המטרה הינה לשוחח באופן לא מאיים ולרתום את המתבגרים.
מספר עצות להורים:
הבינו כי לצעירים ראיה שונה לגבי פרטיות ושיתוף החיים ברשת. הבינו כי ראייתם לא תשתנה ונסו לפתח שיח שיעורר מחשבה ולא הטפה ושיפוטיות.
התאימו לגיל. למתבגרים הצעירים יותר צורך בהשגחה ברחבי המדיה החברתית, אך לאחר גיל 15, איסורים הדוקים עשויים להביא ליותר הסתרה מצידם.
למדו את המתבגרים עם הפרעת הקשב לעצור לפני העלאת פוסט ולחשוב "האם הייתי אומר לו את זה בפרצוף? "האם באמת זה חשוב לפרסם? "מה יכולות להיות התוצאות של מעשי?".
הבהירו את חומרת ההשלכות האפשריות כשנוהגים באופן לא אתי כלפי הזולת. עבור ילדים עם הפרעת קשב ישנה חשיבות עליונה למודעות מראש.
לסיכום:
כמו בהרבה תחומים בחיים גם בטיחות במדיה חברתית מתחילה ונגמרת ב"סוף מעשה במחשבה תחילה".
עלינו להסביר, להדריך ולהזהיר על מנת שהשימוש יהיה מושכל, מועיל וככל הניתן לא מזיק.
