לאחרונה ערכתי את הבדיקה הבאה מספר פעמים: חיפשתי בגוגל  "הפרעת קשב".

רציתי לבדוק כמה מאמרים עוסקים בילדים וכמה במבוגרים.

התוצאות אינן מפתיעות.

מתוך עשרת המאמרים שהתקבלו בעמוד הראשון,

שבעה התייחסו לילדים עם הפרעת קשב.

זהו שיעור די גבוה ואינו תואם את החיפוש תחת קטגוריות אחרות

כמו למשל "דיכאון" ו"חרדה".

כשחיפשתי "חרדה", למשל, רק שניים מתוך עשרת המאמרים שעלו היו בנושא חרדה אצל ילדים.

התוצאות בהקשר להפרעת קשב אינן מפתיעות היות

והשיח הכללי וכן הספרות בנושא מתמקדים בעיקר בילדים.

הרבה יותר קשה למצוא מחקרים אשר מתמקדים

בבחינת השפעת הפרעת הקשב על מבוגרים

ולעתים רבות המסקנות מוסקות ממחקרים העוסקים בילדים.

אני תוהה מדוע אנחנו מדברים על הפרעת קשב בילדות הרבה יותר

מאשר הפרעת קשב בבגרות, שהרי ילדים עם הפרעת קשב יגדלו

ויהיו מבוגרים עם הפרעת קשב.

כנראה שישנם מספר הסברים לתופעה.

כהורים נעשה כל שנוכל עבור ילדינו. אף נוותר לא פעם על דברים עבורנו

ונשקיע הכל ברווחת בילדינו.

כידוע, תסמיני הפרעת הקשב לרוב מופיעים בגיל צעיר ומשפיעים על הילד וסביבתו.

פוגעים בלמידה וביחסיים החברתיים והצורך להתערבות קריטי.

סיבה נוספת נעוצה בעובדה שבמשך שנים

הפרעת הקשב נתפסה "כמחלת ילדות" העוברת עם הגיל ורק בשנים האחרונות

יש הבנה שהפרעת הקשב ממשיכה ורק משנה את פנייה.

לעניות דעתי ישנה דרך נוספת להתייחס לעניין.

אני טוען כבר זמן רב שהפרעת הקשב מהווה קודם כל קושי פנימי המפריע ליחיד,

אך למפגש עם הסביבה יש משמעות רבה.

הסביבה יכולה להעצים או לצמצם את הקושי וכשחושבים על הפרעת קשב בילדות לעומת בגרות,

כדאי לזכור שלילדים מעט מאוד בחירה ולמעשה הם מבלים את רוב זמנם במוסדות החינוך.

סביבה שאינה בהכרח מתאימה להם ולרוב מעצימה את הקושי.

אחת מדרכי ההתמודדות עבור מבוגרים עם הפרעת קשב הינה לשנות את הסביבה.

לדוגמא למצוא עבודה שמתאימה לארגון החיים באופן שיהיה תואם לסימפטומים.

אסטרטגיה זו כמעט ואינה מתאפשרת אצל ילדים.

אפשרויות ההתמודדות עבור ילדים עם הפרעת קשב הינן מאוד מוגבלות.

וכך עלולים הסימפטומים של הילדים להחמיר ולהתבטא ביתר שאת.

משמעותו של מצב זה, הינה הצורך והכרח לפתח פתרונות חינוכיים הולמים יותר.

יחד עם זאת, עלינו לשים לב ולא לאפשר לכל הנ"ל להוות תירוץ

מלעסוק  ולחקור את השפעות הפרעת הקשב על מבוגרים

ולקחת בחשבון את המחיר הגבוה שמשלמים במיוחד בהביט הנפשי\רגשי.

למבוגרים, חשוב לדעת שיש מה לעשות הגיל לא אמור להוות מגבלה

או מחסום

אין סיבה לוותר ולהתייאש אלא לפעול

ולפנות לגורמים מקצועיים, לקבל סיוע ועזרה

לחיות מתוך השלמה ושמחה