לקויות למידה מורא נבוכים

פעמים רבות השיחה מתחילה כך

"הילד כיתה א מתקשה …אנחנו צריכים אבחון דידקטי.."

"הילדה בכיתה ב, מתקשה בלימודים מה עושים? "

לפני שנסביר כיצד מאבחנים לקויות למידה, חשוב לעשות סדר ולהסביר

מהם לקויות למידה.

אז זהו שלא כל כך קל להגדיר בצורה ברורה מהם לקויות למידה

אלא על דרך השלילה , התבלבלתם? רגע מסביר.

לפני קביעה האם יש לקות למידה ישנם מס תנאים שצריך לפסול

תנאים מקדמים

1- שאין פגיעה פיזית כלשהי, כלומר כשיש פגיעה חושית\פזית למשל עיוורון,

כבד שמיעה ועוד יכול להיות גם אפשר של שילוב עם לקות למידה

אבל מה שיקבע את האבחנה זה הקושי הראשי המשמעותי.

2- שאין הפרעה רגשית\נפשית מולדת, קושי רגשי יכול להיות תוצר נלווה של לקות הלמידה

אולם כשיש קושי משמעותי מגיל הילדות המוקדמת אזי לקויות הלמידה היא משנית.

3- חסך סביבתי , חוסר גרייה וחשיפה של הילד וכתוצאה מכך נוצרו פערים המסבירים את הקושי.

4- פער של כשנתיים בין הגיל הכרונולוגי  של הילד ובין רמת התיפקוד הלימודי שלו.

5- התערבות משמעותית  במשך התקופה של השנתיים האם נעשתה התערבות משמעותית

של לפחות חצי שנה ועדין קיים פער.

עד כאן הבנו שלפני אבחון של לקויות למידה עלינו לפסול מס תנאים

כששני האחרונים פער והתערבות הינם קריטיים ומשמעותיים מאוד

וחשוב שנהיה מודעים אליהם, לדוגמה, ילד שהתחיל כיתה א' ומתקשה ברכישת הקריאה

אינו בהכרח אומר שלילד יש לקויות למידה.

יתכן שהוא פשוט זקוק לעזרה. למה הילד צריך עזרה?

יכולות להיות לכך מגוון סיבות: שיטת הוראה לא מתאימה, בשלות מאוחרת ועוד.

חשוב להבין שלא כל מצב של קושי הוא תוצאה של לקויות למידה, ולכן,

לפני שאנו ממהרים לפנות לאבחון, צריך פשוט לעזור לילד,

לנסות שיטות למידה שונות ולקדם אותו באופן המותאם לו ולצרכיו.

במילים אחרות: אין שום סיבה וטעם לחשוב על אבחון לפני סוף כיתה ב.

כל מחשבה ודיבור על אבחון לפני מועד זה נובעים מחוסר הבנה של מהות

לקויות הלמידה, וגורמים עוול לילד.

עוד הבחנה חשובה שעלינו לעשות בין לקויות למידה להפרעת קשב זה לא אותו דבר!

אלו שני עולמות שונים דרכי אבחון והתערבות שונים,

אכן, ידוע שיש בניהם השקה ובמקרים רבים הם יכולים להופיע ביחד אבל גם לא.

לצערי כיום יש הרבה יותר תשומת לב והתייחסות להפרעת קשב מאשר ללקויות למידה

יש לכך סיבות רבות לעניות דעתי העיקרית שבהם

שברוב המקרים ילדים עם לקויות למידה לא מפריעים ולא מכבידים על סביבתם.

לאחר שהבהרנו את העניין החשוב הזה, נמשיך הלאה – לאבחון עצמו,

מהו אבחון דידקטי.

אבחון דידקטי כשמו כן הוא, אבחון הנועד לתת תשובה

מדוע לילד או ילדה יש קשיים בלמידה למרות כל מה נעשה עד כה?

האבחון הדידקטי אינו נותן נועד לקבוע האם יש הפרעת קשב,

ולא מהו מצבו הרגשי של הילד ואף לא רמת יכולותיו

אלא מדובר בתהליך המאפשר להעריך כישורי למידה בסיסיים:

קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, הבעה בכתב ובע"פ,

יכולת התארגנות ואסטרטגיות למידה שבהן הילד משתמש.

באבחון דידקטי נבדקים המנגנונים הקוגניטיביים (תפקוד שפתי, תפיסה חזותית ושמיעתית, זיכרון, קשב ועוד).

האבחון הדידקטי מאפשר לאתר את העוצמות והקשיים של הלומד ואת

סגנון הלמידה שלו. הוא מאתר מנגנוני בסיס לקויים, ומסווג את לקויות למידה
לשלושה סוגים:

לקות בקריאה – דיסלקציה
לקות בכתיבה – דיסגרפיה
לקות בחשבון – דיסקלקוליה

המלצות האבחון הדידקטי

חשוב לדעת כי האבחון אינו משמש רק כלי אבחוני, אלא גם בסיס לטיפול

ולהוראה. הוא מציע שלושה סוגי המלצות שילוו את הילד בדרכו.

ראשית, המלצות להורים בדבר בדיקות נוספות או אבחונים נוספים הנדרשים

כדי לקבל תמונה מלאה של מצבו של הילד (בדיקת מיקוד ראייה, בדיקת שמיעה, אבחון פסיכולוגי משלים ואבחון קשב)

שנית, תוכנית עבודה והמלצות להוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה

(הן במסגרת בית הספר והן באופן פרטי) שיאפשרו לילד להגיע למיצוי יכולותיו.

שלישית, המלצות לצוות החינוכי בבית הספר בכל הנוגע להתאמות בדרכי הבחנות

(תוספת זמן, התעלמות משגיאות כתיב, הקראת שאלון, מילונית במבחנים באנגלית וכדומה).

כיצד מטפלים בלקויות למידה
 
לרוב, הטיפול המוצע לילדים עם לקויות למידה הוא הוראה מותאמת (הידועה יותר בשמה הוראה מתקנת).

הצורך בה נובע מכך שלתלמיד יש קשיים לימודיים המונעים ממנו להתקדם בקצב של בני כיתתו,

והוא חווה כישלונות הגורמים ליחס שלילי שלו לעצמו וללימודים.

הוראה מותאמת יעילה מבוססת על שילוב של שיקולים לימודיים, מצבו הכללי

של התלמיד והתאמה ביניהם. תהליך של הוראה מותאמת כולל התמקדות בפיתוח

מיומנות למידה, בדרכים לעקיפת הקשיים – בשילוב עידוד של התנהגות חיובית.

הוראה מותאמת , צריכה להיות מותאמת אישית לכל תלמיד, לפי סגנון הלמידה שלו.

התערבות קוגניטיבית-תפקודית

לפי הגישה הקוגניטיבית- תיפקודית, פיתוח מיומנויות קוגניטיביות חשוב

במיוחד כבסיס להצלחה בתפקוד בכלל ובלמידה בפרט. על כן, ככל שנתאמן על

פיתוח תהליכי חשיבה ונחבר אותם לחיי היום יום – כך נוכל להביא לידי ביטוי את

היכולות הטמונות בילד.

היתרון של ההתערבות הקוגניטיבית טמון בעובדה שהיא מעין

"טיפול שורש" יסודי.

תהליך התערבותי בנוי משני שלבים. השלב ראשון הוא תרגול של המיומנות

למשל, אצל ילד עם קושי בזיכרון – מתרגלים את הזיכרון (ללא קשר

לחומר לימוד) בתהליך מובנה הכולל פיתוח מודעות לדרך שבה הזיכרון פועל ומה

על הילד לעשות כדי לזכור טוב יותר.

השלב השני כולל תהליך של העברה, תיווך ויישום של המיומנות בעולם המעשי והרלוונטי לילד.

מטרת התהליך היא להביא את הילד למצב שבו

הוא יפעיל את המיומנות שנרכשה באופן מודע ובצורה נשלטת.

 

לסיכום:

לקויות למידה אינם מתחילות ונגמרות בלמידה בבית הספר

יש להשפעתם השלכות על כל מעגלי החיים

לימודי, רגשי,חברתי ותיפקודי

ככל שנתן מענים נכונים בגיל צעיר יותר

כך נצמצם את הבעיה ונשפר את איכות חיו של הילד.