עם יד על הלב, כמה פעמים מצאתם את עצמכם אומרים: "מה עשיתי, מה חשבתי לעצמי, למה אני לא יודע להגיד לא?!"
אחת התופעות הרווחות בקרב מבוגרים עם הפרעות קשב היא חוסר היכולת להגיד לא.
פעמים רבות אנחנו מוצאים עצמנו עושים דברים שלא ממש רצינו או שלא באמת יש לנו את הזמן לזה,
אבל כבר התחייבנו ועכשיו לא נעים לסגת. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות אך העיקריות והדומיננטיות שבהן קשורות להפרעת הקשב עצמה.
האימפולסיביות משתלטת עלינו ולכן אנחנו נוטים לענות מהר עוד לפני שבכלל שומענו את תוכן הבקשה.
למשל, לעתים קרובות נאמר "כן", למשהו שנשמע מעניין ומדליק מבלי לחשוב על המשמעויות הנגזרות מהענות לפעולה הזו,
ולעיתים אנחנו פשוט רוצים לרצות ולקבל הערכה מהסביבה.
להגיד לא ולהשאר בחיים
איך נגיד "לא"?! מתאמנים.
עצור בטרם תענה! אל תענו מיד .
אימפולסיביות והיפראקטיביות גורמות לכך ששתי שניות נראות כנצח.
קחו נשימה עמוקה, השהו את התגובה ואמרו: "אני רוצה לחשוב על ההצעה ולהתקשר אליך בחזרה".
עשו סדר בעדיפויות –
אנשים עם הפרעת קשב מתקשים ביצירת תיעדוף. הכל נראה חשוב, מעניין ודחוף.
הרצון לעשות הכל מותיר אותנו לעסוק בכיבוי שרפות. לכן, תעדוף יעזור לפעול נכון ולהפחית את המתח והלחץ.
כשאתם אומרים "לא" למה אתם מתכוונים?! –
אם החלטתם לענות בשלילה אז תגידו לא! חד משמעי וברור.
ואל תשתמשו במילים כמו: "אולי", "אבל" ו- "אם" כל אלה הן פתח ללחץ שיופעל ויעבוד עליכם בקלות.
לכל בעיה יש פתרון – העולם לא יעצר אם תגידו: "לא".
אמנם זה מפתה לקחת על עצמנו עוד משימה אך עלינו ללמוד לעצור נטייה זו.
גם אם אתה יודעים שתעשו את העבודה הכי טוב, תנו למישהו אחר לעשות זאת.
מותר לשנות את דעתכם –
אחרי מחשבה מותר להגיע למסקנה אחרת ולשנות את הדעת.
אם אמרתם "כן" ואחרי מחשבה ובדיקה הגעתם למסקנה שנכון לכם לענות בלא,
אז למרות חוסר הנעימות תפנו אל הגורם שוב ותוך מתן הסבר הולם תספקו את התשובה המתאימה לכם,
השתדלו לא לעשות זאת כמה שיותר מהר על מנת להתחשב בצד השני.
והכי חשוב- גם את הלא אפשר להגיד בצורה מכבדת, מנומסת וכזו שתשאיר דלת פתוחה.
מצאו את הדרך המתאימה והנכונה לכם, כזו שלא תפגיע באחר ותגרום לכם תחושה של השגיות.
כמאותגר קשב, אני יודע כמה קשה לסרב לבקשה וכמה יסורי מצפון וחשש מרגישים אחר שעונים ב"לא" אך עם השנים למדתי,
שהסביבה מעריכה את היכולת לתת תשובה כנה גם כשברגע הראשון היא לא ממש מתאימה להם.
לא פחות חשוב מכך התחושה הפנימית שלנו, ברגע שאנחנו שלמים עם מה שאנחנו עושים
ולא חיים רק ממקום של מענה לרצונות של האחרים תחושת הסיפוק היא עצומה וכך גם העשייה יותר מדוייק ונכונה לנו.
