האם אימפולסיביות (פעולה על פי דחף, נטולת שיקול דעת) הינה גזירת גורל?

 האם התקפי זעם הם בלתי נמנעים? התשובה לשאלות אלו שלילית.

ניתן לסייע לילדים וללמדם לשלוט בתגובותיהם גם כשהם כועסים.

לשם כך עזרו לילדים ללמוד להביע רגשות,

הגדירו מראש כללים ברורים והיו להם למודל. כך תובילו לשיפור במצב.

ילדים נוהגים לעיתים בפזיזות אימפולסיבית. הם רצים וקופצים, משתוללים, מחטיפים ונופלים.

רובם ישיגו שליטה על הדחפים הפיזיים שלהם עד גיל 12,

אך עדיין יתכן ויהיו אימפולסיביים מילולית

ויפלטו מסרים מבלי לשקול מה תהיה התוצאה וכיצד ייתפסו על ידי סביבתם.

ככל שגדלים, בעקבות ההתפתחות, התרגול וההתנסות,

השליטה בדחפים ובהתנהגות משתפרת.

מאחר ואצל רוב הילדים עם הפרעת קשב השיפור מתעכב או אינו מושג באופן טבעי,

עלינו להתערב ולא להמתין. ככל שההתערבות תהיה מוקדמת יותר, כך נחסוך מילדינו תסכול וחוסר נעימות.

מגוון רחב של בעיות התנהגות נובע מאימפולסיביות,

אשר תתבטא באופנים שונים בגילאים השונים.

לדוגמא, ילד בן שש עשוי לנהוג באלימות כלפי חבר שלא עשה כרצונו.

לעומתו, עקב תסכול, בגיל עשר ילד עשוי לפרסם תוכן לא ראוי במדיה החברתית.

בשני המקרים הבעיה העיקרית הינה העדר שיקול דעת לגבי התוצאה.

 אם כן, כיצד נלמד את ילדינו שליטה ותגובה מותאמת?

 

זיהוי ושיום רגשות:

ילדים שאינם יודעים לזהות ולבטא את רגשותיהם,

נוטים יותר לאימפולסיביות. ילד שאינו מסוגל להגיד “אני כועס” עלול לבטא את כעסו באלימות.

ילדה שאינה מסוגלת לומר “אני עצובה” עלולה לזרוק חפץ או את עצמה על הרצפה ולצרוח.

למדו את ילדיכם לזהות ולתת שם לרגשותיהם.

הבעת רגשות:

ככל שילדים חשים שהם יכולים לשתף ברגשותיהם,

כך יש להם פחות צורך לשקפם בהתנהגות.

שוחחו עם ילדיכם ולמדו אותם לבטא באופן מילולי את רגשותיהם ותחושותיהם.

כך יוכלו להגיד לכם, על פני להראות לכם כיצד הם חשים.

התחילו ברגשות בסיסיים כמו כעס, עצב ופחד.

בשלב הבא שוחחו על ההבדל בין התחושה להתנהגות והבהירו לילדים שזה בסדר לכעוס, אבל לא בסדר להכות.

חזרה על הנחיות:

לעיתים ילדים נוהגים באימפולסיביות משום שאינם מקשיבים להנחיות.

הם מתחילים לפעול לפני סיומן, וללא ידיעתן והבנתן.

למדו את ילדיכם להקשיב ולפעול על פי הנחיות

בכך שתבקשו מהם לחזור עליהן לפני שייגשו לפעולה.

שאלו אותם “אז מה עליך לעשות לעשות?”; “כיצד תעשה”?;

לאחר שיהיו מסוגלים לחזור על הנחיותיכם,

אפשרו להם לפעול. ייתכן שתצטרכו להקדים ולומר “לפני שתתחיל, אני רוצה שתסביר לי את ההנחיות”.

דרכים שונות לפתרון בעיות:

פעמים רבות לילדים חסר מאגר פתרונות יעילים והם מגיבים באימפולסיביות מתוך הרגל,

אף כשזו אינה מסייעת להם. יש לשוחח ולבחון ביחד אלו אפשרויות עומדות בפנינו.

כך תרחיבו את מאגר הפתרונות והתגובות של הילדים.

הרחבת האפשרויות לפתרון בעיות הינה אחת הטכניקות היעילות ביותר לשליטה באימפולסיביות.

למדו את ילדיכם שלרוב הבעיות מספר דרכי פתרון.

ניהול כעסים:

חוסר יכולת להתמודד עם תסכול ורגשות קשים,

עשוי לגרור התפרצויות אימפולסיביות.

למדו את ילדיכם כיצד לנהל את כעסיהם,

על מנת שיהיו מסוגלים להתמודד עם רגשותיהם באופן בריא.

הדגימו לילדיכם אסטרטגיות, לדוגמא לקיחת מספר נשימות עמוקות,

או להסתובב בבית לשם שחרור אנרגיה.

ניתן לספק להם “פינת התפרקות” שבה יוכלו לפרוק את כעסם מבלי להסתבך.

כללים ברורים

היו הורים סמכותיים- הגדירו וקבעו כללים ברורים,

שוחחו והבהירו את הכללים והרציונל ממנו הם נובעים.

הכרחי להבהיר לילדים מראש מה מצופה מהם ומה יהיו ההשלכות השליליות של שבירת הכללים.

עליכם לעמוד בכללים שהגדרתם ובהשלכותיהם.

עקביות:

עקביות, התמדה וחזרה יסייעו לילדיכם בתהליך הפנמת ואימוץ מה שאתם מנסים ללמדם.

זהו המפתח להיתכנות שינוי ושיפור. אל תצפו לשינוי ללא יכולת שלכם להתמיד.

תרגול ותגמול מסייעים ליישום:

ילדים זקוקים להזדמנויות לשם דחיית סיפוקים.

תגמלו את ילדיכם על איפוק ודחיית סיפוק. לעיתים קרובות הדרכה ותגמול מועילים.

דוגמה אישית:

הדרך הטובה ביותר ללמד היא באמצעות דוגמה אישית.

אפשרו לילדיכם להיות עדים וחשפו אותם להתמודדויותיכם עם תסכול.

שתפו אותם בשיטות שמסייעות לכם ולמדו אותם מהו שיח פנימי.

השיח הפנימי הינו מרכזי בניהול התנהגותנו.

ילדים עם הפרעת קשב לרוב מתקשים בשיח זה וזקוקים שנלמדם לקיימו.

פעילות גופנית:

עודדו את ילדיכם לשחק בחוץ ולעשות פעילות גופנית.

הפעילות מסייעת לשחרור אנרגיות וחוגי ספורט רבים מסייעים ללימוד ופיתוח שליטה.

לסיכום, ללא התערבות, התנהגויות אימפולסיביות עשויות להקצין ולהחמיר

עם הזמן אצל ילדים עם הפרעת קשב. זכרו כי זו אינה גזירת גורל.

הבשורה הטובה היא כי התערבות מותאמת מאפשרת תיווך ולימוד מיומנויות,

ובכך מסייעת למיתון האימפולסיביות.