הורים לילדים עם הפרעת קשב נתקלים לא פעם בתסכול רב: הילד שלהם מסוגל להשקיע שעות במשחקי וידאו או בפעילות שמעניינת אותו,

אך מתקשה לשבת להכין שיעורי בית או לבצע מטלות בבית.

מדוע זה קורה? למה לילדים עם הפרעת קשב יש קושי כל כך גדול במוטיבציה?

מה ניתן לעשות כדי לעזור להם לפתח מוטיבציה פנימית וחיצונית?

 

מהי מוטיבציה?

מוטיבציה היא הכוח שמניע אותנו לפעול. היא מחולקת לשני סוגים עיקריים:

  1. מוטיבציה חיצונית – מבוססת על תגמולים חיצוניים כמו פרסים, ציונים, כסף או מחמאות. ילדים רבים פועלים מתוך רצון לרצות את המבוגרים או לקבל גמול כלשהו.

  2. מוטיבציה פנימית – נובעת מתוך עניין והנאה מהמשימה עצמה, ללא צורך בגורם חיצוני. לדוגמה, ילד שאוהב לצייר מצייר לא בגלל ציון, אלא כי הוא נהנה מהפעולה עצמה.

 

ילדים עם הפרעת קשב ומתקשים לפתח מוטיבציה פנימית למשימות שאינן מרגשות או מעניינות אותם,

ולכן פעמים רבות הם מסתמכים בעיקר על מוטיבציה חיצונית.

למה לילדים עם הפרעת קשב אין מוטיבציה?

  1. המוח של ילדים עם הפרעת קשב פועל אחרת

המוח של ילדים עם הפרעת קשב פועל באופן שונה במערכת התגמול.

החומר הכימי דופמין, שאחראי על תחושת ההנאה והסיפוק, מופרש בכמות נמוכה יותר אצלם,

ולכן הם פחות מגיבים למשימות שאין בהן עניין מיידי או גירוי גבוה.

  1. קושי בוויסות רגש והתמודדות עם תסכול

ילדים עם הפרעת קשב מתקשים לדחות סיפוקים ולהתמיד בפעולות שמצריכות מאמץ לטווח ארוך.

אם אין הצלחה מיידית, הם נוטים לאבד עניין במהירות.

  1. בעיה בתחושת זמן ותכנון עתידי

ילדים עם הפרעת קשב חווים את ההווה בעוצמה גבוהה, אך מתקשים להבין את ההשלכות של מעשיהם בעתיד.

הם עלולים להתקשות לראות איך למידה היום תעזור להם במבחן בעוד שבועיים, ולכן אין להם מוטיבציה להתחיל ללמוד.

  1. חוויות שליליות חוזרות ונשנות

ילדים עם הפרעת קשב חווים הרבה כישלונות במהלך חייהם – בין אם זה בלימודים, בחברה או במטלות יומיומיות.

תחושת הכישלון המצטברת גורמת להם לפתח אמונה שלילית לגבי היכולות שלהם,

מה שגורם להימנעות ממשימות חדשות מחשש לכישלון נוסף.

  1. שעמום ודרישת גירוי גבוה

מוחם של ילדים עם הפרעת קשב זקוק לגירויים חזקים כדי להתרכז ולהתעניין.

משימות רגילות, כמו הכנת שיעורי בית או סידור החדר, נתפסות בעיניהם כמונוטוניות ומשעממות,

ולכן הם לא מוצאים בהן עניין.

איך לפתח מוטיבציה אצל ילדים עם הפרעת קשב?

  1. להפוך משימות למעניינות ומאתגרות

כדי שמשימה תהיה מושכת יותר, כדאי לשלב בה אלמנטים של משחק, תחרות או יצירתיות. לדוגמה:

שימוש בטיימר – “בוא נראה כמה שאלות נספיק לפתור ב-10 דקות!”

למידה דרך משחקים אינטראקטיביים

שימוש ביצירתיות – לדוגמה, אם צריך לכתוב חיבור, אפשר להקליט אותו קודם בטלפון ואז לכתוב

  1. מתן חיזוקים מיידיים

הפרעת קשב מקשה על הילד לראות תועלת בטווח הרחוק, ולכן חשוב לספק תגמולים מיידיים:

מחמאות על מאמץ ולא רק על תוצאה

מערכת תגמולים כמו נקודות שנצברות לפרס קטן (לא בהכרח חומרי – גם זמן משחק נוסף או פעילות אהובה)

חלוקת המשימה לחלקים קטנים עם סיפוק מידי לאחר כל שלב

  1. פירוק משימות גדולות לחלקים קטנים

במקום “תסיים את כל שיעורי הבית”, ניתן לומר: “בוא נעשה 3 שאלות, ואז ננוח”.

כאשר הילד רואה התקדמות בשלבים קטנים, הוא חש הישג ומוטיבציה להמשיך.

  1. שימוש בתחומי העניין של הילד

ילד שאוהב כדורגל? אפשר לתרגל מתמטיקה עם חישוב שערים ונקודות.

אוהב משחקי מחשב? ניתן להשתמש בהם ככלי למידה (למשל, ללמוד אנגלית תוך כדי משחק).

  1. חיזוק תחושת המסוגלות

ילדים עם הפרעת קשב חווים המון ביקורת. חשוב להדגיש הצלחות ולתת חוויות חיוביות של הצלחה, גם אם הן קטנות.

לומר: “ראיתי שהתאמצת מאוד, זה מעולה!” במקום “למה לא עשית הכל?”

  1. בניית שגרה קבועה

סדר יום מובנה עם זמנים קבועים לשיעורי בית, משחק ומנוחה מקל על

ילדים עם הפרעת קשב להתחייב למשימות קבועות.

  1. הצבת מטרות ברורות ומדידות

במקום “תלמד למבחן”, לומר “תלמד היום 15 דקות את הפרק הראשון”.

להציב מטרות קטנות ולחגוג כל הישג בדרך.

 

לסיכום

לילדים עם הפרעת קשב יש מנגנון מוטיבציה שונה, ולכן שיטות חינוך מסורתיות לא תמיד יעילות עבורם.

עם זאת, ניתן לפתח אצלם מוטיבציה על ידי התאמת הגישה למשימות, שילוב עניין וגירוי, מתן חיזוקים מיידיים ופיתוח תחושת הצלחה.

בעזרת הבנה עמוקה יותר של הצרכים שלהם והתאמה יצירתית של הדרך שבה אנו מציגים להם משימות,

נוכל לעזור להם לפתח מוטיבציה שתלווה אותם גם בעתיד.