בני נוער עם הפרעת קשב מתמודדים עם אתגרים רבים – בלימודים, בקשרים חברתיים ובוויסות הרגשי.
אך מעבר לכך, מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין הפרעת קשב לבין נטייה מוגברת להתמכרויות.
בין אם מדובר בשימוש בניקוטין, אלכוהול, סמים, משחקי מחשב או גלילה אינסופית ברשתות החברתיות –
הסיכון של בני נוער עם הפרעת קשב לפתח הרגלים ממכרים גבוה משמעותית בהשוואה לבני גילם ללא ההפרעה.
מדוע זה קורה, וכיצד ניתן להפחית את הסיכון?
המוח שמחפש ריגושים: ההסבר הנוירולוגי
הפרעת קשב אינה רק קושי לשבת בשקט או להתרכז – היא משפיעה גם על מבנה ותפקוד המוח, ובעיקר על מערכת התגמול.
אצל אנשים עם הפרעת קשב, קיימת תת-פעילות של דופמין, מוליך עצבי שאחראי על תחושות סיפוק והנאה.
מה זה אומר בפועל?
בני נוער עם הפרעת קשב זקוקים לגירויים חזקים יותר כדי לחוות ריגוש או להרגיש מוטיבציה.
איך זה קשור להתמכרויות?
חומרים ממכרים כמו ניקוטין, אלכוהול וקנאביס, וגם התנהגויות ממכרות כמו משחקי וידאו,
הימורים או צפייה אינסופית בטיקטוק, גורמים לשחרור מהיר של דופמין, מה שמעניק תחושת סיפוק רגעית.
בני נוער עם הפרעת קשב עלולים לפתח תלות במקורות הללו כדי להתמודד עם שעמום, חוסר שקט פנימי או קשיים רגשיים.
אימפולסיביות וקבלת החלטות מסוכנות
בני נוער באופן כללי נוטים לאימפולסיביות, אך בקרב מתבגרים עם הפרעת קשב, הנטייה הזו חריפה במיוחד.
הם פועלים מתוך דחף רגעי, לעיתים ללא מחשבה על ההשלכות. כאשר מציעים להם סיגריה או משקה אלכוהולי,
הם עלולים להסכים בלי לחשוב פעמיים. נמשכים לריגושים ולסיכונים, מה שעלול להוביל להתנסויות מסוכנות יותר.
התמודדות עם חרדה ודחייה חברתית
מעבר לקשיים הלימודיים, בני נוער עם הפרעת קשב חווים לעיתים קרובות גם אתגרים חברתיים:
חלקם נתפסים כ”אימפולסיביים מדי” או “חסרי טאקט”. הם מתקשים להשתלב בקבוצות ולעיתים מרגישים דחויים או בודדים.
תחושת בידוד חברתי עלולה להוביל אותם למצוא נחמה בהתנהגויות ממכרות.
כיצד ניתן למנוע התמכרויות בקרב בני נוער עם הפרעת קשב?
למרות הנתונים המדאיגים, ישנן אסטרטגיות מוכחות שיכולות לעזור להפחית את הסיכון:
חינוך מותאם – להבין איך המוח עובד
בני נוער עם הפרעת קשב לא זקוקים ל”הרצאות מפחידות” על סמים, אלא להסבר ברור ומעשי על האופן שבו המוח שלהם פועל.
ברגע שהם יבינו למה הם נמשכים יותר לחומרים ממכרים, הם יוכלו לשלוט טוב יותר בהחלטותיהם.
סביבה תומכת ולא שיפוטית
בני נוער עם הפרעת קשב רגילים להרגיש “הילד הבעייתי”. לכן, חשוב להציע להם שיח פתוח ולא ביקורתי.
במקום להעניש, לשפוט או להטיף – יש להקשיב להם ולהבין את האתגרים שלהם.
כאשר נער יודע שהוא יכול לדבר בלי פחד מביקורת, הוא יהיה פתוח יותר לבקש עזרה.
סיפוק חלופות בריאות לריגוש ולדופמין
מכיוון שמערכת התגמול של בני נוער עם הפרעת קשב מחפשת ריגוש מתמיד,
חשוב לספק להם דרכים חלופיות ובריאות להשגת דופמין:
ספורט אקסטרים (אופניים, גלישה, טיפוס, אומנויות לחימה).
נגינה, ריקוד ויצירה – פעילויות המפעילות את מערכת התגמול של המוח.
גיימינג מבוקר – משחקי מחשב יכולים להיות דרך טובה לווסת את הצורך בריגוש, כל עוד הם תחת שליטה.
טיפול מקצועי ואיזון רגשי
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול לעזור לנערות ולנערים לזהות דפוסי התנהגות ממכרים וללמוד כיצד לשלוט בדחפים.
הקשר בין הפרעת קשב לבין התמכרויות הוא לא גזירת גורל.
התופעה נובעת מהבדלים נוירולוגיים במערכת התגמול של המוח, לצד אימפולסיביות מוגברת ואתגרים חברתיים.
במקום לשפוט או להעניש, עלינו להכיר בצרכים הייחודיים להעניק את הכליים והתמיכה על מנת לבנות חיים שלמים ומוצלחים.
