בואו נודה באמת לאף אחד מאתנו לא קל להיות במצב של תסכול,
במיוחד במצב של תסכול מתמשך.
ילדים עם הפרעת קשב חווים מצבי תסכול רבים
והם מתקשים להתמודד נכון במצבים אלו.
כתוצאה מכך הם מגיבים בצורה מוקצנת.
בעזרת פעולות לא מורכבות יש ביכולותינו לסייע להם להתמודד באופן מותאם יותר.
מקרה מהחיים
(שימו לב איך השיחה מתגלגלת…. ולאן)
לפני מספר ימים, הוא מגיע נעמד בכניסה,
מבט כעוס ומושפל ומכריז "אני לא נכנס!"
אני מנסה לשכנע אך מרגיש שהפעם לא ילך…
הצעתי "בוא נעשה סיבוב בחוץ. מוכן?"
הוא מניד ראשו לחיוב.
צועדים בשקט…
אני שואל "תגיד לי מה באמת קורה?"
הוא: "בקבוק המים נשפך עלי באמצע השיעור!"
"מבאס" אמרתי. " אבל בינינו.. זה כל כך נורא?… תגיד, אז על מי באמת אתה כועס?"
"על החברים שלך?"
"לא"
"משהו עם אחותך?"
"לא"
"האם קרה משהו בבית הספר?"
"אני לא יודע" הוא ממלמל… מושך בכתפיו.
ואז, פרץ בבכי חסר מעצורים…
הסתבר שעבדו על מטלה בכיתה. הוא התרגש מהעשייה וביקש להראות למורה,
וזו החמיאה, אך ציינה שיש מספר שינויים שעליו לבצע.
זהו. פה הגיע המשבר!
הוא איבד כיוון. חש תסכול וייאוש ומכאן קצרה הדרך לפיצוץ שהתנקז מאוחר יותר בבית.
דיברנו על התסכול, על דרכי ההתמודדות ומשם קצרה הדרך לרגיעה.
תסכול הוא בן בית אצל ילדים עם הפרעת קשב
ילדים עם הפרעת קשב הינם רגישים יותר ונוטים לתגובות רגשיות מוקצנות יותר מאחרים.
כאשר ילד נמצא בעיצומה של סערה רגשית בבית הספר, הוא אינו מסוגל ללמוד.
לכן חשוב ללמד את ילדינו לנהל את רגשותיהם. זה חשוב לא פחות מהחשיבות ללמדם מתמטיקה.
די, עזבו אותי בשקט
כיצד ניתן לסייע במצבים הללו:
שלב א'- צינון. הדבר הראשון שעשיתי היה להשתמש בטיול על מנת להפחית מהלחץ. למה טיול?
האמצעי הטוב ביותר להפחתת לחץ והרגעת הגוף הוא פעילות פיזית. הפעלת הגוף עוזרת להירגע.
שלב ב'- אמפתיה. לפני הכל גלו הבנה ואמפתיה למצבו של הילד, ללא אבל… בלי הסברים, רק הבנה ותחושה שאתם איתו בכאבו.
שלב ג'- עיבוד. לאחר הרגיעה חייבים לעבד את מה שקרה, אחרת העניין אינו נעלם, אלא "נאגר" עד להתפרצות הבאה.
שלב ד'- איתור המניע. מה מצית את ההתפרצות? מה גורם לי להרגיש רע? שלב זה מצריך לרוב מישהו נוסף.
זה יכול להיות חבר, הורה, מורה, או כל דמות משמעותית עבור הילד (לא במקום איש מקצוע).
תהליך זה עשוי לקחת זמן, אבל הוא קריטי על מנת לגרום לילד ללמוד להתמודד עם מצבים אלו בהמשך.
שלב ה' – בניית מאגר פתרונות – לרוב ילדים עם הפרעת קשב אין היצע של פתרונות יעילים חלק מהתהליך
לעזור להם לבנות מאגר של תגובות אשר יקלו עליהם את ההתמודדויות.
לסיכום
כאמור, ילדים עם הפרעת קשב נוטים לתגובות רגשיות מוקצנות,
דרמות ולעתים להתפרצויות שאינן מקובלות. ככל שנהיה מסוגלים להגיב בצורה שקולה,
להראות להם אפשרות אחרת ולהציע דרכים חלופיות, כך נוכל לסייע להם להפחית את
התגובות הלא מותאמות ולאפשר להם ללמוד כיצד ניתן לחיות "בשלום" עם התסכול
ולהביא לידי ביטוי את יכולותיהם.בהדרכה נכונה (לעתים יש צורך בהיוועצות מקצועית),
בתרגול ובחיזוקים תביאו לשינוי.
